2

 הנבא על רועי ישראל 

לגליון המלא

תוכן החוק

א. בימים אלו כשעל הפרק עומד חוק הגיוס המקודם ע"י המפלגות החרדיות, בדחיפתם ועידודם ואפילו במלחמתם של זקני מנהיגי הדור גאוני ישיבת סלבודקא שליט"א, מחובתינו להבין את אשר לפנינו, ואת משמעויותיו הנוראיות של החוק הלזה, שגונז בתוכו תכנית שטנית ומרושעת לפרק את הישיבות מבפנים, ולשסע את החברה החרדית לקרעי קרעים.

החוק מורכב משני חלקים, החלק האחד הינו היעדים שנקבעו בחוק, שמחובת הציבור החרדי והישיבות למלא, ואשר באם לא יתמלאו היעדים אזי ישללו התקציבים בדירוג מסוים לפי רמת העמידה ביעדים, ובאופן של אי-עמידה גורף אזי יפקע החוק לגמרי. החלק השני עוסק בסנקציות ודרכי אכיפה שיופעלו הן כנגד כל בחור שהחליט לשבת וללמוד ולא להתגייס, והן כנגד ראשי ישיבות ומוסדות שידווחו באופן כוזב על תלמיד שלא השלים את חובת לימודיו-בהתאם לחוק, כשמדובר במכסה גבוהה של שעות לימוד שבועיות תוך דרישה להקפדה מליאה ודרקונית, עד כדי פסילה מחמת איחור של רבע שעה לסדר וכדומה, ואכיפה זו תבוצע ע"י פיקוח חיצוני שיקבל שליטה על הישיבות.

מי הם הוגי החוק ומתכנניו

ב. לפני הכל ראוי לנו לדעת, כי את נוסח החוק מסגרתו ואופני הפעולה שלו, לא המציאו החכי"ם החרדיים ולא הרבנים הדוחפים לקידומו, אדרבה החוק נהגה תוכנן ונכתב ע"י שונאי היהדות במכוני מחקר מפורסמים שיש כיום במדינה, שמטרתם לחקור את מבנה החברה החרדית ולעמוד על אושיות קיומה, תוך כדי ניסיון למידה על האופנים שיגרמו לפירוקה ולכמה שיותר חרדים לעזוב את דרכם ולחצוב להם בורות נשברים. מכונים אלו נתמכים ע"י קרנות הון הממומנות ע"י גורמים רפורמים שהם כיום מממנים פעילוית רבות בתחומים שונים במדינה, ואשר מטרתם הכוללנית היא קידום אינטרסים רפורמים ופרוגרסיבים, כששאיפתם הראשונית היא לפרק את החברה החרדית מבפנים ולשלבה בתוך החברה החילונית במדינה, קרנות הון אלו מפעילות לוביסטים מקצועיים והם בקשר גם עם אנשי שמאל, שופטים, חכי"ם, ומנהיגים פוליטיים אחרים. והם הגורמים המיעצים לשרים ולמחוקקים, תוך כדי הפעלת מודלים מקצועיים שונים.

עצת פרעה בהכללת כל הציבור החרדי כחטיבה אחת המחויבת ביעדים

ג. המוטיב המוביל המרכזי בחוק שלפנינו, הוא ההתיחסות אל הציבור החרדי כולו כיחידה כוללנית אחת המחויבת ביעדים שנתיים לצבא, והטלת חובת קיום היעדים על הציבור החרדי בעצמו. כך שבעוד ששאר חלקי האוכלוסיה במדינה הינם פרטים בודדים ואין לגביהם מכסת צוי גיוס כוללת, וכמו שברור שאין על כל תושבי ירושלים מכסת גיוס מסוימת אלא כל אזרח נידון כפרט לבדו, לעומת זאת בחוק הנוכחי החברה החרדית היא כולה כיחידה אחת המחויבת להעמיד מתוכה כך וכך מתגייסים, והחברה החרדית על ראשיה ורבניה הם המופקדים על ישום היעדים שבחוק.

מעבר לכך שמדובר בחוק אנטי-דמוקרטי בעליל, הרי שמתכונת זו היא אחת הטרגדיות הגדולות ביותר של עם ישראל החל מעת היותו לגוי, והיא זו שתמיד תמיד צלחה בידי צוררי ישראל לפגוע באחידות וליכוד העם ביכולתו לעמוד כנגד הגזירות. העצה הזו היא כבר עצת פרעה, שאת מלאכת הרציחה הטיל על המילדות העבריות שעמדו בגבורה בניסיון ועקב כך גם זכו להבטחה השמימית של 'ויעש להם בתים', והיא גם היתה עצת פרעה בשעה שאת מלאכת הרדיה בעם ישראל הוא הפקיד בידי השוטרים העבריים, ונוגשיו רק פיקדו על השוטרים. ההמצאה השטנית הזו מבית היוצר של פרעה, היא גם הפעם היחידה בהיסטוריה של עם ישראל שהוא שרד אותה בניצחון מוחלט, וזאת עקב עמידתם ההירואית של שוטרי ישראל שסירבו להכות את אחיהם, ועל כך גם זכו להיות מהזקנים שעלו על הר סיני. אכן כמדומה שזו הפעם היחידה הראשונה והאחרונה בהיסטוריה שעם ישראל צלח את הטרגדיה הנוראה הזו, לדאבונינו בשאר הגלויות היא עבדה היטב בשירות צוררי ישראל.  

התפשטות ההשכלה כתוצאה מהנהגת הקהילות בגזירת הקנטוניסטים

ד. כדוגמאות מובהקות מההיסטוריה האחרונה ממש של עם ישראל, אנו מוצאים את הטקטיקה המחרידה הזו בתקופת הקנטוניסטים, ואחריה בתקופת השואה ה"י. בתקופת הקנטוניסטים הוטלה על כל קהילה וקהילה מכסה של מספר חיילים שעל הקהילה לספק, החובה לא הוטלה על היחיד, אלא על הקהילה כגוף אחד. דבר זה גרם שאת מלאכת הסלקציה היו צריכים לעשות ראשי הקהל והפרנסים, שעשו זאת תוך איום על הרבנים והדיינים שאם יתנגדו ימסרום למלכות שכידוע היה זה פיקו"נ ממש. 

תקופה אפילה הזו שנתמשכה לסירוגין במשך כמה עשרות שנים, כמעט ולא מסוקרת בהסטוריה של עמינו עקב תוצאותיה המחרידות, והבושה של היהדות הנאמנה לעמוד מול המראה של עצמה, לראות לאיזה שפל התדרדרו אנשים מקרב היהדות שנהפכו ל"מוסרים" גמורים. אבל ככל שהיהדות הנאמנה התאמצה להסתיר את נוראותיה של אותה תקופה, כך תנועת ההשכלה וחבר המשכילים הארור שעמד בראשה, השתמש בה רבות באופנים שקריים ונבזיים בכדי להוקיע את כל הממסד הקהילתי הישן בנסיונם לפרק את הקהילות היהודיות ולהשתלט עליהם מחדש. 

המציאות היתה שבכל קהילה באופן טבעי העשירים ובעלי העמדות וכל מי שרצו בטובתו הצליחו למלט את בניהם וילדיהם בדרכים שונות, ולעומת זאת משפחות העניים דרך כלל הם אלו שמילאו את היעדים, משפחות אלמנות ויתומים היו מועדות לחטיפת ילדיהם ע"י חוטפים מקצועיים שהקהילות העסיקו כל פעם לקראת עת תקופת חובת העמדת היעד השנתי או הדו-שנתי, "הנאבר". 

באותה תקופה כל בית יהודי בכל רחבי רוסיה ליטא זאמוט ואוקריינא, הוכה בחלחלה וביעותים כשהחשש לילדים ונערים לא נתן מנוחה, הבכיות והזעקות שעלו בכל קהילה וקהילה בתקופה זו עלו עד לב שמים, כשגם רבנים חשובים לא יכלו כמעט לעמוד ולהושיע. תיאור קצר על קצה המזלג אפשר למצוא בספרו המונומנטלי של רבי יעקב ליפשיץ זצ"ל "זכרון יעקב". 

תולדות עם ישראל שזורים בכמה מקרי גבורה בודדים על כמה מגדולי ישראל ששרדו תקופה זו בגאון תוף חירוף נפש, אבל הרוב הגדול רח"ל התקשה לעמוד בניסיון מול אימת המלכות, וכך כמעט בכל קהילה וקהילה היו נערים וילדים שנחטפו שלא כדין ולא כהלכה, כשהסלקציה לא נעשתה בגורל שוה בין כולם, אלא בהחלטות שרירותיות של ראשי הקהל מול חוסר האונים של הרבנים.

גזירה נוראה ואיומה זו, היוותה רקע פורה ראש לתנועת ההשכלה ברוסיה בדור שלאחריה, סופרי ההשכלה ניצלוה במישרין להפרחת האשמות מקוממות מול הרבנים ועל כל הממיסד הקהילתי היהודי, דור שלם של השכלה ניזון מהלעג והבוז והרעל שסופרי ההשכלה זרעו בלבבות ההמונים תוך ניצול תקופה אפלה זו, חוקרי התקופה קובעים בודאות כי גזירה איומה זו היתה גורם חשוב בהתפשטות וזליגת ההשכלה הברלינית באופן מחריד לכל רחבי רוסיה, ומחדליה היו גם רקע פסיכולוגי שעמד בתקופות יותר מאוחרות בהצטרפות ההמונים לתנועות הנוער המשכיליות בכל רחבי רוסיה, תנועות שעשו שמות בעמינו.

התוצאות המרות בתקופת השואה

ה. אך בעוד תנועת ההשכלה הארורה עשתה לעצמה נפשות מתקופה זו על גבה של היהדות הנאמנה, הרי שכמה עשרות שנים אח"כ הגיעה תקופת השואה ה"י, ואז התגלה בכל מערומיו שפלותה הנוראה של תנועת ההשכלה. הנאצים ימ"ש בכל מקום ומקום שהגיעו הקימו גטו לקהילה המקומית, ואת פיקוד הגטו הם הפקידו בידי מועצת הקהילה ה"יודנראט" וחברי המשטרה היהודית, בנותנם ליהודים לפקד על חיסול אחיהם כשהם מחככים את ידיהם בהנאה גלויה. 

בכל תקופה המפקדה הנאצית היתה מעבירה ל"יודנראט" ולמשטרה היהודית רשימה שמית או סך מסוים של אנשים שמחובתם להביאם למקום מסוים מה שנקרא "אקציה", משם הם נלקחו ליעדי ההשמדה, ואם בתחילת דרכם הנאצים הסתירו את ההשמדה, הרי שבהמשך זה כבר היה גלוי ורשמי, ואעפ"כ כמעט בכל מקום המשטרה היהודית תפקדה היטב לשביעות רצונם של הצוררים עד הרגעים האחרונים, אלא שבעוד שבדור הקנטוניסטים זו היתה רק "מסירה" לצבא הצאר [על כל משמעויותיה הנוראות] בשואה זה כבר היה להסגיר את עם ה' לחרב.

וכאן התגלה לעין כל ההבדל בין היהדות הנאמנה, לבין החילוניים ילידי תנועת ההשכלה, בעוד שהיהדות החרדית כמעט ומעולם לא נמנתה על אנשי ה"יודנראט" והמשטרה היהודית, ובמקרים הבודדים שיהודים חרדיים נמנו בתוכם, הם פעלו באופני גבורה מעוררת השתאות תוך סיכון עצמם למוות, ופעמים אף בחרו למות ולא לבצע את הפקודות. לעומת זאת החילוניים שנמנו על אנשי היודנראט והמשטרה היהודית למעט בודדים ממש רובם דרך כלל לא עמדו בניסיון, ובפעמים מסוימות אף הרשיעו יותר מהנאצים, החלחלה ליוותה בקביעות את כל תושבי הגטאות למראה אנשי היודנראט והמשטרה היהודית, וביותר תפסה בעתה אצל כל יוצאי המחנות כשרק הזכירו לפניהם את אנשי ה"קאפו" שהגרמנים העמידו בתוככי כל ביתן במחנות, עמדה זו אוישה עפ"ר באנשים מזרע ישראל שבהרבה מן המקרים מכרו את נשמתם לשטן, 

ההיסטוריה חוזרת על עצמה בשטניות הוגי החוק

ו. שומו שמים, דומה הדבר שההיסטוריה חוזרת על עצמה, והוגי החוק ומתכנניו למדו היטב את הפרק האפל הזה בהיסטוריה היהודית, והם עושים בו שימוש חוזר בכדי לפרק את החברה החרדית מבפנים, ובלא שיצטרכו ללכלך את ידיהם, והפעם חברי ה"יודנראט" יהיו ראשי הישיבות בעצמם ה"י. ברור כי עצם הטלת מכסת היעדים על כללות הציבור החרדי ודוקא מתוככי הישיבות, וזאת תוך כדי התנית תקציב הישיבות וההסדר כולו בתנאי העמידה ביעדים [בשונה מהעבר שהסדר תורתו אומנותו לא הותנה בהעמדת ומילוי יעדים לצבא], זה כבר יחייב את ראשי ומנהיגי הציבור לחפש את הדרכים למילוי היעדים. 

כי הרי ברור שהצבא מצידו לא ימשיך להתאמץ לגייס, אדרבה מבחינתו כמה שיתגיסו פחות זה יגרום לפקיעת ההסדר כולו והטלת חובת גיוס מלאה, כך שמצב זה יעמיד את ראשי הישיבות וראשי הציבור בלחץ מתמיד למצוא מקורות למילוי היעדים, כשבשלב ראשון באופן מיידי זה יגרום לגיוס כל תלמידי הישיבות החלשות, כשתחת קטגוריה זו יכללו גם כמה ישיבות די מצוינות, ולצערינו כבר עכשיו ישנם רינונים על הפלית ישיבות רבות מעין אלו ע"י "הקרן להצלת עולם התורה", וזה נותן לנו הצצה קלה אל קצה הקרחון שעתיד להתגלות לפנינו אחרי חקיקת החוק. 

בהכרח ש"ועד הישיבות" שהוקם בשעתו ע"י גדולי ישראל לחזק ולעמוד על משמר הישיבות, הוא יהפך לגורם הרשמי שנועד לספק את רשימת השמות שתופנה ליעדים מתוככי הישיבות, כבר כיום הרינונים לא פוסקים מסביב להתנהלות ועד הישיבות, אבל אחרי החוק זה לא יהיה רינונים זה יהיה בתורת ודאי, כשברור שאין יכולת אחרת ואין דרך אחרת, כך שגם אם ראשי הישיבות ינסו בכל דרך לנער חוצנם מתפקיד בזוי זה, אולם בתוככי ועד הישיבות ישבו "מוסרים" שפלים שיעשו את העבודה תחת האיצטלא של "הצלת הדור" ובהיתר וגושפנקא של זקני ומנהיגי הדור גאוני ישיבת סלבודקא.

המצב יחייב את ראשי הציבור לעודד גיוס, כי אם ימשך המצב השורר כיום שהדעה הציבורית שוללת גיוס, אזי ברור שאין שום דרך למלא את היעדים וממילא גם לא לקבל את התקציבים ואישורי הדיחוי ל"שארית הפליטה המיינסטרית", ובהכרח יהיה על ראשי ההנהגה לשנות את השיח, ולצערינו זה כבר נעשה כיום באופנים שונים, כשאחד המאפיינים הבולטים הוא העיתון הגועלי "יתד נאמן" שבמקורו נועד להיות שופרה של היהדות החרדית, ובשנים האחרונות אין בעיתון ולו מילה אחת על איסור הגיוס, אדרבה העיתון מעודד בדרכים שונות יציאה למסלולי גיוס כקדקוד מעלות צור יואב ודומיהם, שלאחרונה תופעה זו התרבתה באופן מחריד, ולצערינו בגיבוים הנסתר של מנהיגי הדור הללו.

שאלות חמורות של מסירה הצריכות הכרעה הלכתית

ז. כחלק מהאכיפה והסנקציות נאסר על ראשי הישיבות לדבר עם תלמידיהם נגד גיוס לצבא, כשהעונש בחוק על כך חמור מאוד. דעת לנבון נקל ששום ראש ישיבה לא ירצה להסתבך עם החוק, ואם כבר כיום רפיסותם גלויה לעין-כל ונושא הדיבור בישיבות נגד גיוס כמעט ואינו קיים, אזי מה יהיה אחרי החקיקה, כשבחורים ילקחו מהישיבות בזה אחר זה ע"י כל אי-עמידה מינימלי בתנאי החוק. ראשי הישיבות עצמם יוכרחו למסור רשימות תלמידים מעודכנות מתקופה לתקופה, כשמחובתם להשמיט כל שם שלמיטב ידיעתם ראוי שיושמט מהרשימה, אף אחד מהם לא יקח על עצמו את הסיכון שועדת הפיקוח תמצא אותם לבד ותקנוס אגב כך גם את ראשי הישיבה או את כל הישיבה.

אנו סבורים שמצב זה יוליד בהכרח שאלות חמורות מאוד בדיני מסירה, כשראשי הישיבות יתחילו להיחקר בקביעות על ידי המפקחים, והם יאלצו להלך על חבל דק מאוד בין להיות ראשי אלופי ישראל, ובין להיות "המוסר של העיירה" במובן הכי פשוט. גם מקריאת החוק כיום מתעוררות שאלות חמורות שצריך להושיב עליהם "בית דין של שבעים ואחד" שידונו בכובד ראש בכמה וכמה סעיפים האם אין בהם את ההגדרה של "מוסר" לפי מובנו ההלכתי. 

ירית הפתיחה לדור החדש של ההשכלה המודרנית

ח. וכל זאת עוד לפני ליבת השטניות שבחוק. כי הרי ברור שבמצב הקיים אזי המיוחסים והאליטות יזכו להיכלל ברשימות בכל מיני אופנים גם כשאינם עומדים בתנאי הסף, לעומת השכבות האחרות שיפלו ראשונים קרבן ליעדים, ומצב זה יגרום לתסיסה גדולה בקרב שארית הציבור החרדי, ויגביר את האיבה ואת הבוז לכל המימסד הישיבתי, ויגרום לרבים רבים מאוד לפרוש מהמסגרת הקהילתית ולחפש את עצמם לבד.

וכאן אנו מבקשים סליחה על השימוש במינוח שלפנינו, אבל "אנחנו מוכנים להתערב על מליון דולר", כי העיתונות והתקשורת החרדקי"ת שמלווה כעת בכל עוז את דחיפת וחקיקת החוק, וכל מי שמביע התנגדות הכי קלה מוגדר על ידה בצדקניות ותוך גלגול עינים כמי שמדבר כביכול נגד "מרנן ורבנן גדולי ישראל", תקשורת זו היא תהיה הראשונה אחרי חקיקת החוק, שתנהל מסע השמצה מתוזמן נגד ראשי הישיבות, על הסלקציות כביכול ועל אופן ההתנהלות הבלתי הוגן ובלתי שויוני. 

תיפתח כאן תיבת פנדורה בעומק של אוקיאנוס עם גלי צונאמי אדירים, כשהתכלית תהיה לייצר איבה ובוז לישיבות ולעומדים בראשיהן, כך שבעוד שכיום הם מדברים גבוהה גבוהה שכל מטרת החוק היא כביכול להרים את הישיבות על נס ולדאוג כביכול ללומדי התורה, הרי שברגע שאחרי, הכל יתהפך ללהט חרב המתהפכת נגד הישיבות והמימסד הישיבתי הרקוב והמסואב כביכול. יצוצו אינספור סיפורי לעז וישפכו קיתונות של בוז על כל אופן ההתנהלות. 

כך שזה יגרום במישרין להשפיל את קרן התורה והישיבות עשר מעלות אחורנית, ברחישת בוז לראשיהן וממילא לתלמידיהם, ולעודד את מגמת הגיוס באופן רשמי, כך שנערים בגיל ההתבגרות באופן אישי כבר יבחרו בדרך קלוקלת זו, תוך כדי לעג וקריצת עין על הרבנים וראשי הישיבות כאומרים "מי כמונו יודעים". כך שבעוד כיום אנו עדיין נמצאים בדור שאפשר עוד להגדירו לפי חז"ל כ"דור שהתורה חביבה על לומדיה", וללומדי התורה ועולם הישיבות יש הערכה רבה בקרב ההמונים, ושאיפת כל אחד שבנו יצא ת"ח וראש ישיבה, הנה אנו עומדים כפסע מלפני מציאות חדשה של "דור שהתורה ולומדיה מושפלים עד לעפר", ומחזירים את הגלגל אחורה לתקופה שלפני מאה שנה, כך שכל עמלם של רבותינו מאורי התקופה אחרי השואה, לבנות את הציבור החרדי, עומד לירד לטמיון.

צריך להיות טיפש עם עשרה דיפלומות, בכדי שלא להבין שאנו עומדים כפסע לפני מציאות מכוערת ועגומה זו, עומדת לצוץ כאן "חזרה גנרלית" של תקופת התפשטות ההשכלה הרוסית, במתכונת חדשה וישראלית שהפעם מטרתה תהיה לחתור תחת הישיבות ולפרק את כל המימסד הישיבתי. ולא צריך לחפש את המשכילים הנאלחים האלו, הם כבר נמצאים כיום בכל פינה ובכל זוית אפשרית, ככל סוגי החרדקי"ם למיניהם, שמצפים ומחכים בכליון עינים לרגע שיוכלו להטיל רפש בכל המימסד הישיבתי, ובעוד שכבר כיום לדאבונינו שורותיהם רק הולכות ומתרחבות, ישמרנו ה' מה יקרה ביום שאחרי, כשמחצית מהציבור תצטרך בעל כורחה להימנות על חוגים אלו.

הנבא על רועי ישראל

ט. מנהיגי זקני הדור גאוני ישיבת סלבודקא, נשמעים בהקלטות כאומרים שהכל שטויות ובכלל אין שום "הוא אמינא" לנסות למלא את היעדים והכל נעשה רק בניסיון להרויח קצת זמן ותקציבים. ואנחנו שואלים, איך זה יתכן, הרי המציאות כיום שהגדולים מנהיגי העדה, הם אלה שזורעים את הפחד והמורא אצל הציבור כביכול המצב כעת הוא בלתי אפשרי וחייבים לחוקק חוק, וכביכול אי אפשר לבחורים לעסוק בתורה בעת שאימת המעצרים מוטלת על בני הישיבות, בכל משאותיהם הם רק מטילים אימה מפחד בתי הכלא, וזורעים מורך בלב תלמידי הישיבות. 

גדולי הדור רועי ישראל שהיו אמורים לחזק ולעודד ולהרים את המורל בכל עניני הדת כמו מנהיגי ישראל בכל הדורות, הנה בדורינו הם הם המחלישים והמקררים ומרפים ידי בחורי הישיבות, ונראה לעין כל שמתקיימת בנו רח"ל נבואת יחזקאל (ספר יחזקאל, פרק לד) "בֶּן-אָדָם הִנָּבֵא עַל-רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל וגו' אֶת-הַנַּחְלוֹת- לֹא חִזַּקְתֶּם, וְאֶת-הַחוֹלָה לֹא- רִפֵּאתֶם, וְלַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא חֲבַשְׁתֶּם, וְאֶת-הַנִּדַּחַת לֹא הֲשֵׁבתֶם, וְאֶת-הָאבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם וגו' וַתְּפוּצֶינָה מִבְּלִי רעֶה וַתִּהְיֶינָה לְאָכְלָה לְכָל-חַיַּת הַשָּׂדֶה וַתְּפוּצֶינָה. יִשְׁגּוּ צאנִי בְּכָל-הֶהָרִים וְעַל כָּל-גִּבְעָה רָמָה וְעַל כָּל-פְּנֵי הָאָרֶץ נָפצוּ צאנִי וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ". (ראה הקדמת הח"ח זצ"ל לנדחי ישראל).

ואנחנו שואלים איך יתכן ש"ביום שאחרי" הם פתאום ילחמו, אחרי שבריש גלי הם חותמים על חוק שהציבור החרדי מצהיר בגלוי שהוא תומך בגיוס כל מי שלא לומד באמת ..באמת...באמת.., ואחרי שהם מסכימים לכל הסנקציות ומשדרים כניעה תבוסתנית מחפירה ואיומה, איך..רבש"ע...איך פתאום אח"כ תינסך בהם רוח גבורה לעמוד על המשמר ולהילחם על נפש כל בחור ישיבה.

איך...רבש"ע...איך... את מי הם מרמים.. ולמה הם זורים חול בעיני הציבור, וביותר מי בכלל ערב לתוחלת החיים שלהם, במה אנו בטוחים שגדולי מנהיגי הדור הללו שליט"א, שכבר עברו בהרבה את ה'אם בגבורות שמונים שנה' לא יסתלקו ח"ו לפתע בעוד זמן קצר ויותירו את עדת ישראל כצאן אשר אין להם רועה. ואיזו תקוה עוד יש לנו, האם הם מקוים לצפות אי-שם בעולם העליון, שהצאן שהם ינטשו כאן בעוה"ז ילחמו את המלחמה שהם זקני ומנהיגי העדה לא העיזו ללחום בחייהם. 

אבל הבעיה הגדולה עוד יותר, היא שאי"ז כצאן ללא רועה, אלא צאן עם משנה סדורה של כניעה לכל גחמה שלטונית ואיסור חמור להתנגד לשלטון בכל אופן שהוא, כשלשיטת הגר"ד לנדו המפגינים נגד השלטונות הם "מזיקים גדולים" ולשיטת הגרמ"ה הירש [כדבריו בעצרת מול בית-כלא 10] לא מפגינים כי "אנחנו ג'נטלמנים", הם משאירים אחריהם צאן הנאלץ להתמודד מול גושפנקא רשמית לצבא והכשר של ישיבת סלבודקא לכל מסלוליו השונים. 

וגם אם נזכה וגאונים אלו עוד ישארו כאן איתנו, מי ערב לנו לצלילותם בעוד תקופה כשהגזירה תתחדש, מרן הרב שך זצ"ל בעת שרק התחיל לחשוש על "ימים שאין בהם חפץ" [כהגדרתו זצ"ל] הוא השאיר צוואה בידי מקורביו שהגיוס לצבא זהו "יהרג ואל יעבור", והם גאוני הדור שליט"א איזו צוואה הם משאירים, הרי לעיני כל ישראל הם משדרים את המסר הברור וההפוך "יעבור.. ואל תשרט קצה צפורנו של אחד מישראל", אז איך רבש"ע ..איך.. הם מצפים שברגע הגורלי הציבור יעמוד נגד הגזירות. לא צריך להיות תמימים...ברור שהכל דברי שוא.. והאמת גלויה וידועה לכל.. כי הם מרימים את ידיהם בכניעה תבוסתנית, ואין בכוחם לעמוד מול שום גזירה שלטונית, ואת רוח הכניעה הזו הם מכניסים בלב כל תלמידי הישיבות כאן בא"י.

וכל זאת בלא להיכנס לשאלה החמורה, על כך שעצם חקיקת החוק ע"י החכי"ם החרדיים ובהורמנא ושליחותייהו של גאוני ישיבת סלבודקא, היא בעצמה מהווה מסירה חמורה ביותר, כי בעוד שכיום המציאות מוכיחה שאין בכח המדינה והצבא לגייס בכפיה, ורק מעטים יחסית נופלים ברישתם, וכל המומחים בתחום אומרים זאת בריש גלי "כי ללא חוק לא יהיה גיוס", הרי שאחרי החקיקה כשחצי מהציבור החרדי יברח מהמערכה ויניח את החלשים לבדם, אזי ממילא יפלו אלפים ורבבות טרף לשיני הצבא. 

וזוהי מסירה גמורה לכל דיניה, הן מחמת עבודת הצבא שהנמסרים להם נתונים תחת שלטונם לעבודתם במשך כמה שנים, וגם מכניסים לפיקו"נ נפשות ישראל, והן מחמת התועבות ונסיונות החמורים בצבא שזה בגדר חשש כפיה ומסירה לשמד רח"ל, וכ"ז נעשה מכוחם של המשלחים והשלוחים ה"י, כך שיש כאן בעיה חמורה ועצומה של מסירה גמורה, ואולי מהיותר גדולות שהיו בעם ישראל לדורותיו. ה' יראה בעני עמו וישמרנו ויצילנו.